😢אנשים שלא הסכימו לוותר
פסח שני נולד מכאב אמיתי של אנשים שלא רצו להפסיד מצווה, וה' ענה להם בפרשה חדשה בתורה.
בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, בארבעה עשר בניסן, הקריבו כל ישראל את קרבן הפסח במדבר סיני. אבל היו כמה אנשים שהיו טמאים לנפש אדם. מי שטמא אינו יכול להקריב, ולכן הם לא הקריבו.
הם יכלו לקבל את המצב ולוותר. הרי לא הייתה זו אשמתם. אבל הם לא ויתרו. הם באו אל משה ואל אהרן, ואמרו בכאב: "אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". זה כאב להם מאוד. הם רצו להיות חלק מן המצווה.
גם משה רבנו לא ידע מה לעשות. הוא אמר להם: "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם". ומשה שאל את ה'. וה' שמע את הצעקה, ראה כמה האנשים האלה רוצים, וירדה מן השמים פרשה חדשה בתורה: "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לה'. בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו".
בשיעור לילדים כינה הרב את פסח שני "מועד ב'". כמו במבחן, מי שלא הצליח בפעם הראשונה מקבל הזדמנות נוספת. אבל ההזדמנות הזאת לא הייתה קיימת עד שאנשים ביקשו אותה בכל לבם.